כשהמבט של הדילר גילה לי את כל מה שהייתי צריך לדעת

זה היה בברצלונה, בקזינו פתוח עם נוף לים. כיסאות עור שחורים, שולחנות מבריקים, ואנשים מכל העולם – חלקם שותקים, חלקם מחייכים עם כוס ג'ין ביד. הדילר היה בחור צעיר, רגוע. היד שלי: 12. הדילר מראה 2. אני מתלבט. מסתכל על הקלפים. שקט סביב. ואז אני מרים עיניים – ורואה את הדילר מביט קלות למטה. לא ארוך. חצי שנייה. משהו בין מבוכה לזהירות. רוב השחקנים לא היו מבחינים בזה. אבל לי היה ברור: הוא יודע שזו יד מתעתעת. לקחתי קלף. יצא 7. 19. הדילר? התפוצץ על 22. מאז, אני לא מסתכל רק על הקלפים. אני מסתכל על מה שמעבר. כי לפעמים – מבט של שנייה שווה יותר מכל קלף.